#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. א האם דריסת רגל הפנימית אוסרת החיצונה?	לרב דימי בשם ר' ינאי:&nbsp;&nbsp;לר&quot;ע אפ' רגל המותרת במקומה אוסרת אלא אם עשו דקה אינה אוסרת, לחכמים אפ' רגל האסורה במקומה אינה אוסרת, והופרך ממתנ'.רבין בשם ר' ינאי:&nbsp;&nbsp;לת&quot;ק רגל המותרת אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת. לר&quot;ע אפ' רגל המותרת אוסרת. לרבנן בתראי אפ' רגל האסורה אינה אוסרת. </p>{נפסקה ההלכה כדברי המכריע וע' בריטב&quot;א שהביא דעת הגאונים לפסוק כרבנן בתראי, שהלכה כדברי המיקל בעירוב.}</p>	עירובין עה.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. ב &quot;נתנו עירובן במקום אחד&quot; מהו?ולמה נקרא כך?</p>	מקום אחד פי' מקום המיוחד לשניהם היינו בחיצונה.	עירובין עה.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה: א נתנו עירובן בפנימית ושכח אחד מהחיצונה או מהפנימית ולא עירב מה דינו ומה הטעם? [האם זה תלוי במחלוקת ר' יוחנן ושמואל בביטול רשות מחצר לחצר?]</p>	שכח פנימי: לכו&quot;ע כולם אסורים.שכח חיצון: לר&quot;ע שתיהן אסורות, לחכמים פנימית מותרת וחיצונה אסורה.</p>לחכמים פנימית אחדא לדשא ומשתמשת בפני עצמה וזה שחיצונה רגילה לערב אינו אוסר דלתקוני שיתפתיך ולא לעוותי, ר&quot;ע סובר שיכולה לבטל ולכן זה לא לעוותי וביטול מועיל מחצר לחצר. </p>[אין צריך לומר שנחלקו במחלוקת שמואל שאמר אין מבטלים מחצר לחצר ור' יוחנן שאמר מבטלים, דשמואל אמר אפי' לר&quot;ע דבמקום שפנימית אוסרתה מבטלים. ור' יוחנן אמר אף לחכמים מבטלים, וטעמם של חכמים שעד שיבטל זה לעוותי.]</p>	עירובין עה:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה: ג 'אם היו של יחידים אינם צריכין לערב' מה הדין בשלשה (לרש&quot;י שתים בחיצונה ואחת בפנימית, לרי&quot;ף ג' חצרות זו לפנים מזו ובכל אחת אחד)?מה הדין אם הפנימי גוי?</p>	רב יוסף ורב ביבי בשם רב אדא בר אהבה אומרים שאסורים הואיל ואני קורא רבים בחיצונה (לרש&quot;י גזירה משום שנים בפנימית, ולרי&quot;ף שג' הם רבים וכיון שיש דריסת רבים בחיצונה אוסרים), שמואל אומר מותרים. (ופסקו הרי&quot;ף הרמב&quot;ם והרא&quot;ש כשמואל). גוי בפנימית אמר ר' אלעזר שאוסר (אפי' לשמואל), שאנשים לא יודעים שהוא בחצר נפרדת ויודעים שלא השכיר שאם כן מספר. </p>	עירובין עה:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה: ג עשר בתים זה לפנים מזה מי צריך לתת עירוב?	לשמואל רק הפנימי, שכולם בית שער לו.לר' יוחנן גם אחד שלפניו, שבית שער ליחיד לאו שמיה בית שער. {הלכה כר&quot;י.}</p>	עירובין עה:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה: ד ב' חצרות וג' בתים בניהם ונתנו עירובן באמצעי. האם צריכין ליתן פת, ומדוע?	אין צריכים ליתן את הפת.שני החיצונים נעשים בית שער (לשאר הבית שבחצרות) והפנימי הוי בית שמניחם בו את העירוב ואין צריך ליתן פת.</p>	עירובין עה:		ו'
